במשפחות רבות נחשבות החיות לחברות משפחה. הן מהוות מקור למגע פיזי, מעניקות לנו חברות, הנאה ובעיקר אהבה שאינה מותנית. ההתקשרות אליהן מספקת תמיכה חברתית ורגשית.
המפגשים הטיפוליים – בעיקר הראשונים – עלולים לעורר מתח וחרדה. נוכחות החיה המשפחתית בחדר מרגיעה ומזרזת יצירת תחושת ביטחון. הליטוף, המשחק עם החיה, הצחוק וההנאה מהתנהגותה מקטינים את המתח ועוזרים ליצירת קשר ואמון עם המטפל.
לעיתים קשה לדבר, לספר על כאבינו האישיים ביותר למטפל שזה עתה פגשנו. ברגעים אלה, עשויות המילים לבוא בקלות רבה יותר תוך כדי שיחה על החיה ועל מקומה במשפחה. לעיתים קרובות נצליח להפתיע את עצמנו בפתיחות הנוצרת מתוך שיחה פשוטה זו. פעמים רבות מהווה שיחה כזו זרז עצום להעלאת נושאים קשים.
כאשר הנושאים העולים לדיון קשים ומאיימים, כאשר הרגשות טעונים והמתח רב, עוזרת נוכחות החיה – המגע, החיבוק והליטוף – ליצור תחושה נעימה, תחושת נחמה , להרגיע את החרדות וליצור אווירה נינוחה יותר ורצון טוב ליישב את ההדורים.
לעיתים קרובות מקבלות החיות תפקידים שונים במשפחה. נוכחות החיה והבנת תפקידיה הייחודיים במשפחה , מסייעת למטפל להבין את הדינמיקה ודפוסי היחסים הייחודיים במשפחה, את דרכי התקשורת, את הדרכים להתמודדות עם קשיים ועוד.
נוכחות החיה המשפחתית מרגיעה, מקילה על השיחה, מעצימה ומאיצה את התהליך הטיפולי.